במסרים האחרונים הייתה המלצה לקחת מדי פעם פסק זמן בתהליך ההתפתחות שלנו, על מנת לבחון את צעדינו, את ההתקדמות ואת ההתנהלות שלנו בדרך להשגת המטרה, לבחון שיטות / דרכים אחרות, לקבל השראה...
אלו מכן שעשו זאת, נפתחו לפרספקטיבה חדשה, שינוי בגישה, תובנות, רעיונות, אפשרויות חדשות.
הבעיה היא שלפעמים אנחנו כל כך נעולים על רעיון / מטרה / חלום שהיה לנו, שקשה לנו לעכל שמשהו בנו / ברצונות שלנו השתנה.
לפעמים המקובעות הזאת גורמת לנו לא להיות פתוחים לשינויים ורעיונות חדשים, ובכך אנחנו מפספסים הזדמנויות. לפעמים זה רק תירוץ והסיבה האמתית היא חוסר אמונה בעצמינו, פחדים וחששות והמקובעות על התוכנית הישנה רק מהווה תירוץ. ואולי זה גם וגם.
צריך לדעת להרפות, לשחרר שליטה, להתמסר לדרך שבה היקום מוביל אותנו.
לאלו מכן שעוד לא לקחו את ההפסקה הזו – דעו לאן להפנות את תשומת הלב, בחרו בקפידה למה להתחייב, חשובה ההקשבה לעצמכן והצבת גבולות, התרכזו רק במה שחשוב וחיוני בתהליך שלכן כרגע.
אין טעם לקחת על עצמינו המון עיסוקים ומטלות, רק בשביל להרגיש עסוקות או להרגיע את עצמינו שאנחנו עושות משהו, צריך לעשות את הפעולות הנכונות, המדויקות והרלוונטיות למטרה שלנו.
לדוגמא, מישהי שמעסיקה את עצמה בקריירה, עבודה, פרוייקטים כדי לא להרגיש את החוסר בזוגיות. או מישהי שעסוקה רק בזוגיות ובבן הזוג כדי לא להרגיש את הלבד, את החוסר באהבה עצמית...
כשלא יודעים להבדיל בין רצונות לצרכים, אנחנו ממלאים את חיינו בעיסוקים ואתגרים.
חשוב לדעת להקשיב לעצמך, להביא את עצמך לידי ביטוי. תקשורת טובה עם עצמך תוביל לתקשורת טובה עם אחרים.
אם מדובר בזוגיות – לא לשמור דברים בבטן, לא לפחד לחשוף רגשות, לדעת להביע את עצמינו ולא לצפות שידעו מה את חושבת ומרגישה. אם מדובר בקריירה – לחלוק עם העולם את הידע, יכולות, כישרונות שלך. לדעת גם מה את שווה ולדרוש תמורה, גם אם את נורא נהנית מזה.
שחררו שליטה, חששות, רצינות, הכניסו יותר קלילות ואופטימיות, זרמו עם היקום...
דעו לחגוג את ההישגים וההצלחות כשהן מגיעות. לא להסתיר ולא לפחד מצרות עין או קנאה. יש אנשים שמרגישים לא בנוח לשמוח, ולכן מוצאים במה להתעסק, על מה להיות טרודים, ועל מה לדאוג. מבחינת ההתנהלות שלנו מול היקום, זה "פשע" לא לחגוג שפע.
Comments